ממונה בטיחות לייזר וייעוץ בטיחות לייזר לארגונים

מעסיק שבמקום העבודה שלו מופעל מוצר לייזר מסוכן כהגדרתו בתקנות — בעיקר לייזרים בדרגות 3B ו-4. המינוי נעשה על ידי המעסיק וטעון אישור של מפקח העבודה האזורי.

בין השאר: ייעוץ למעסיק, בדיקת מקום העבודה לפני הפעלה ראשונה ואחרי שינוי מהותי, הכנת תוכנית בטיחות, בדיקת ציוד המגן והשילוט, חקירת תאונות, הדרכת עובדים והוראה על הפסקת עבודה במקרה של סכנה מיידית.

עובד חדש מודרך מיד עם תחילת עבודתו, וכל העובדים מקבלים הדרכה חוזרת לפחות פעם בשנה. ההדרכה ניתנת בכתב ובעל-פה.

לפחות פעם בשנה, ובמקרים מסוימים – פעם בשלוש שנים, בהתאם לסוג הלייזר ולתנאי השימוש בו. הבדיקה מבוצעת על ידי מעבדה מוסמכת, אלא אם מפקח העבודה הראשי הורה אחרת. את התוצאות יש לשמור לפחות שבע שנים.

לומדה היא כלי יעיל להדרכה שנתית, לתיעוד ולמעקב השלמה, במיוחד בארגונים גדולים או בעבודה במשמרות. את ההרכב המתאים בין הדרכה דיגיטלית להדרכה פרונטלית קובע הממונה במסגרת תוכנית ההדרכה.

מוצרי לייזר מסווגים לדרגות לפי רמת הסיכון. לייזרים בדרגות נמוכות אינם מסוכנים בשימוש רגיל, ואילו לייזרים בדרגה 3B עלולים לגרום נזק לעין בצפייה ישירה, ולייזרים בדרגה 4 מסוכנים גם בהחזרה מפוזרת, עלולים לפגוע בעור ולהוות סכנת שריפה. התקנות חלות על מוצרי לייזר מסוכנים — בעיקר דרגות 3B ו-4.

לפי התקנות, ממונה בטיחות לייזר צריך תואר אקדמי במדעי הטבע, בטכנולוגיה או בהנדסה, או הסמכה כמהנדס או הנדסאי בתחום רלוונטי; השלמת קורס ממונה בטיחות לייזר במוסד הדרכה מוכר; וניסיון של שנה לפחות בעבודה עם לייזרים בדרגות 3B או 4.

סקר הסיכונים ממפה את מוצרי הלייזר בארגון ואת דרגתם, מגדיר את אזורי הסיכון, בודק את אמצעי המיגון, השילוט ונהלי העבודה, ומסתיים בהמלצות מעשיות ובבסיס לתוכנית הבטיחות של הארגון.

את תוכנית הבטיחות ותוכנית ההדרכה יש להגיש למפקח העבודה האזורי לפני תחילת השימוש במוצר לייזר מסוכן, ושוב לאחר כל שינוי מהותי — למשל הוספת מערכת לייזר חדשה או שינוי במערך העבודה.

כן. המעסיק חייב לספק ציוד מגן, כולל ביגוד ומשקפי מגן, המתאים למוצר הלייזר, לסוג העבודה ולתנאי ההפעלה. משקפי המגן צריכים להתאים לאורך הגל ולעוצמת הלייזר הספציפי.

יש לדווח למפקח העבודה האזורי על כל תאונה הקשורה במוצר לייזר מסוכן. ממונה בטיחות הלייזר חוקר את האירוע, אוסף את המידע ומגדיר צעדים למניעת הישנות.

החובה נקבעת לפי סוג מקום העבודה, אופי הסיכונים ומספר העובדים, כמפורט בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996. נשמח לבדוק איתכם אם הארגון שלכם מחויב, ובאיזה היקף.

כן. ממונה בטיחות יכול לשמש בתפקיד גם כנותן שירות חיצוני, בהיקף שעות שנקבע לפי מאפייני הסיכון של מקום העבודה. המינוי הוא אישי — של ממונה מסוים, ולא של חברה.

התוכנית לניהול הבטיחות היא מסמך שיטתי שהמעסיק נדרש להכין לפי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג-2013, וכוללת בין השאר סקר סיכונים, תוכנית הדרכה ומנגנוני בקרה. ממונה הבטיחות מסייע למעסיק בהכנתה, מלווה את יישומה בשטח ומעדכן אותה בכל שינוי מהותי.

קרינה מייננת — כמו קרני רנטגן, קרינת גמא וקרינה מחומרים רדיואקטיביים — נושאת אנרגיה גבוהה מספיק כדי ליינן אטומים ולפגוע ברקמות. קרינה בלתי מייננת, ובכללה קרינת לייזר, אינה מיננת אך עלולה לגרום לנזק לעיניים ולעור. לכל אחת מהן מערך רגולציה ובטיחות נפרד.

ארגונים העובדים עם חומרים רדיואקטיביים או עם מכשירי קרינה, כמו מכשירי רנטגן, נדרשים להיתר מהממונה על קרינה סביבתית במשרד להגנת הסביבה, לפי תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980 — ולמערך בטיחות קרינה הכולל אחריות מקצועית, נהלים והדרכות.

עובדים החשופים לקרינה מייננת נדרשים לבדיקה רפואית מקדימה אצל רופא תעסוקתי ולבדיקות חוזרות תקופתיות, לניטור של מנת הקרינה שהם חשופים לה ולהדרכה מתאימה. ממונה בטיחות הקרינה מוודא שהדרישות האלה מתקיימות ומתועדות.